הבולסת חוקרת: ללכת עם הילדים למסעדות בשר ולהישאר בחיים
כמו שכולם, או לפחות ההורים והילדים שבינינו יודעים, החופש הגדול בעיצומו. חופש גדול לילדים זאת כמובן סיבה למסיבה, אבל להורים זה לעיתים עלול להיות כאב ראש לא קטן. ההורים בדרך כלל עובדים ובמקביל הם צריכים למצוא תעסוקה עבור ילדיהם למשך חודשיים שלמים, וזה לא תמיד פשוט.

אני ובת זוגי יעל, עדיין ללא ילדים. אבל זה לא מונע מהסביבה הקרובה שלנו לבקש מאיתנו לעשות "בייביסיטר" לילדים. לפני כשבוע ביקשה מאיתנו אחותי לקחת את בנה הצעיר ולשמור עליו לכמה שעות. כמובן שהסכמנו, וחשבנו איך נצליח להעביר כמה שעות איתו בלי שהוא ישתגע וישגע.

נבחרת ארגנטינה קופה אמריקה אל גאוצ'ו
 

במוחי חלף הרעיון לקחת אותו למסעדת בשרים, כמובן שחשוב שזאת תהיה מסעדה כשרה, כי עבור אחותי, כל נושא הכשרות חשוב מאוד. מיד הצעתי ליעל ללכת איתו לאחת ממסעדות אל גאוצ'ו. "הגיע הזמן שהילד ילמד מהו בשר אמיתי, ואת זה אפשר ללמד אותו רק במסעדת בשרים איכותית".

יעל היססה בהתחלה וחששה איך נסתדר איתו שעתיים במסעדה, אבל כאשר הזכרתי לה שמדובר במסעדה שתנחיל לילד קצת מתרבות דרום אמריקה, היא מיד הסכימה. הרי חלק נכבד ממשפחתה הם יוצאי דרום אמריקה והיא מאוד מחוברת לתרבות הזאת, למרות היותה צמחונית.

לאחותי החלטנו לא לספר בדיוק לאן אנחנו לוקחים אותו, בכל זאת אחרי ארוחה במסעדת בשרים הילד יהפוך לגבר, אז היא תגלה את זה בעצמה כשהוא יחזור. אמרנו לה שניקח אותו איתנו למסעדה כשרה, והיא אמרה "על אחריותכם, אתם לא יודעים לאיזו צרה אתם מכניסים את עצמכם..."

אם היא רק הייתה יודעת שהילד הולך לאכול בשר, היא הייתה מבינה שיש לנו סיכוי לצלוח את הערב הזה. אחותי הביאה אלינו את ניתאי ואנחנו התארגנו לצאת מהבית. לקחתי אותו לשיחה קצרה והסברתי לו שהוא הולך ליהנות מערב של אוכל טעים מאוד והרבה בשר והוא הבטיח להתנהג יפה.

 
הגענו למסעדת אל גאוצ'ו בראשון לציון, מסעדה כשרה עם הכשר של בד"צ בית יוסף. ניתאי היה נראה נלהב ונרגש מאוד ואנחנו היינו די בהלם. אמנם בשר עומד על הפרק, אבל עדיין הוא ילד יחסית קטן. כנראה שהשיחה שלי איתו עזרה.

החלטתי להזמין עבורי ועבור ניתאי מיקס בשרים 700 גרם. ידעתי שהוא רק ינשנש ובגלל שיעל צמחונית אני אזכה לכמות בשר גדולה ומפנקת במיוחד. כך כולם יצאו מרוצים: אחותי מזה שניתאי אכל במסעדה כשרה, ניתאי שיזכה לטעום כמה סוגים של בשר משובח, יעל מהנחלת תרבות דרום אמריקה לניתאי, ואני שיישאר לי לפחות חצי קילו של הבשר האהוב עליי, אנטריקוט, אסאדו וסינטה.

במסעדה היה נפלא, הבשר כמובן היה טעים כמו תמיד וניתאי התנהג למופת. האמת שנשאר לי הרבה פחות בשר ממה שצפיתי. לילד הזה יש יופי של קיבה ולרגע כשהסתכלתי עליו ראיתי את עצמי בילדות, הניצוץ הזה בעיניים, האהבה הגדולה לבשר, הזכירה לי את הפעם הראשונה שאני זכיתי לאכול בשר במסעדה.

כעבור כמה שעות החזרנו את ניתאי הביתה שבע ושמח. אחותי שאלה איך הוא התנהג והתפלאה שזה עבר עד כדי כך בשלום. הרגענו אותה וסיפרנו לה שניתאי היה מקסים, את השאר הוא יספר לה. הבעיה שכבר באוטו הוא נרדם, ככה זה שאתה אוכל בשר כל כך טעים, אתה נרגע ונרדם...
 
 
הוסף תגובה :
נושא
תוכן
שם הכותב
דוא"ל