הבולסת חוקרת: אל גאוצ'ו זה 100% דרום אמריקה
הישראלים דומים מאוד אחד לשני בדברים רבים ובמיוחד במרבית מסלול החיים שלהם. כמעט כל ישראלי הולך לגן, לומד בבית ספר, מתגייס לצבא, עושה טיול בעולם אחרי הצבא, חוזר ולומד באוניברסיטה ואז מתחיל לעבוד. השוני בין ישראלי אחד למשנהו הוא בניואנסים קטנים, אבל מהותיים ביותר.

השוני מתבטא בעיקר בנושא הטיול של אחרי הצבא. כאן יש חלוקה די ברורה בין אלה שמעדיפים טיול במזרח הרחוק, לבין האחרים שמעדיפים טיול בדרום אמריקה. בעיניי טיול במזרח זה הסטנדרט, זה מתאים לאנשים יותר מקובעים. לכן אחרי הצבא החלטתי דווקא לנסוע לדרום אמריקה, אני חושב שזה טיול יותר מעניין שמתאים לאנשים שמחפשים אקשן וריגושים.

האמת היא שתמיד חלמתי על טיול בדרום אמריקה. אני זוכר את עצמי כילד חולם לילה אחרי לילה על דרום אמריקה, על ארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל, בוליביה וצ'ילה. אמנם לא הכרתי את המקומות הללו, אבל בחלומות שלי הם תמיד הקסימו אותי ותמיד נראו לי מרגשים. אולי זה בגלל האהבה שלי לכדורגל, אולי המוזיקה הדרום אמריקאית עשתה לי את זה, בטוח שחלק נכבד מהעניין זה האהבה הגדולה שלי לבשר.

אחרי שסיימתי את השירות הצבאי לא היססתי לרגע, תוך פחות מחודש הייתי על מטוס בדרכי לבואנוס איירס. מיד כשכף רגלי דרכה על אדמת ארגנטינה הבנתי שכל מה שחלמתי נכון ואפילו יותר מזה. כבר ביומי הראשון החלטתי ללכת לאכול בשר אסאדו במסעדה ארגנטינאית טיפוסית. אם עד אותו רגע אהבתי בשר, מאותו רגע הבנתי שאני לא יכול בלעדיו. זה היה כל כך טעים, וזה כמעט ולא הזכיר לי שום דבר אחר שאכלתי בארץ, חוץ מאת הבשר של אל גאוצ'ו. אז התרוצץ במוחי המשפט, אל גאוצ'ו זה 100% דרום אמריקה.



המשכתי את הטיול שלי עוד חודשים ארוכים, חרשתי את דרום אמריקה לאורכה ולרוחבה ואכלתי המון בשר. הייתי בארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, צ'ילה, בוליביה ופרו, וזה ממש לא הספיק, נשארתי לחלוטין עם טעם של עוד. הנופים מדהימים, האנשים מקסימים, התרבות נפלאה, המוזיקה משכרת חושים והאוכל, משהו מעולם אחר. הניחוחות והטעמים של האוכל הדרום אמריקאי זה דבר שלא נתקלים בו בכל מקום. אגלה לכם סוד קטן, לא היה יום אחד שויתרתי על ארוחה בשרית דשנה.

מאז שחזרתי לארץ הגעגועים לדרום אמריקה לא פסקו, הם רק התגברו. עד היום יש בי את הגעגועים לארוחות השחיתות של האסאדו שם, לבשר הטעים, המגוון והאותנטי. לבשר איכותי ועסיסי, לניחוחות ולטעמים של דרום אמריקה. לצערי מאז לא יצא לי לחזור לשם, למרות הגעגועים העזים, אז בינתיים אני מסתפק במה שיש כאן בישראל.

כמו שכבר הספקתם להכיר אותי אני מאוד אוהב מסעדות בשר. מאז שחזרתי מדרום אמריקה אני כמעט לא אוכל בשום מסעדה אחרת פרט לאל גאוצ'ו. זה הדבר היחיד שמצליח להזכיר לי את הטעמים שחוויתי בדרום אמריקה ובכלל את כל האווירה והחוויה.

הבשר האיכותי של אל גאוצ'ו שמיובא מדרום אמריקה, נצלה על גריל פחמים אמיתי לפי מיטב המסורת הדרום אמריקאית. החוויה במסעדה, המוזיקה, צורת ההגשה, העיצוב, הכל אותנטי בדיוק כמו בערבות אורוגוואי או ארגנטינה. בשבילי אל גאוצ'ו בישראל זה 100% דרום אמריקה ועד שאצליח לטוס שוב, אני לא מוותר לפחות על ביקור אחד בשבוע באחת ממסעדות הרשת.


 
 
הוסף תגובה :
נושא
תוכן
שם הכותב
דוא"ל